המנדף הכימי הינו מתקן אוורור מתקדם שמטרתו אחת – לסלק אוויר מזוהם ומסוכן מהסביבה המיידית ומרחב העבודה כדי למנוע פגיעה ונזקים לבריאות הנוכחים. יש הרבה סוגי מנדפים, בהתאם לסוגי החומרים למשל, או לעוצמת היניקה הנדרשת, ורובם מתמודדים עם החומרים הנדיפים אשר מתפשטים באוויר בקלות.
מנדפים אחרים מבצעים פעולות נוספות, בהתאם לחומרים המדוברים. דוגמא לכך היא השימוש במנדפים עם זכוכיות מגן, המאפשרות מצד אחד לצפות במתרחש ולפעול ולעבוד, ומנגד הזכוכית החזקה מייצרת שכבת הגנה מפני תגובות חזקות של חומרים, כולל במצבים של תגובות נפיצות שעלולות לגרום לנזק חריף לעובדים.
הממציא הגדול תומאס אדיסון
ככל הידוע לנו, השימוש הראשון במנדף לצרכים הנ"ל החל במעבדתו של תומאס אדיסון, הממציא הפורה אשר התפרסם, בין היתר, בזכות המצאות כגון שדרוג הפונוגרף, המכשיר הראשון להקלטת צלילים לצורך השמעה חוזרת, ואת הגרסה המודרנית של נורת הלהט.
אדיסון ידוע כממציא הראשון אשר השתמש במנדף בזווית אנכית לשטח העבודה, וזאת בכדי להיפטר מתוצרי הלוואי של הניסויים הכימיים שביצע במעבדתו. ועם כל הכבוד לתומאס אדיסון, שזכה לקרדיט למרות ששידרג המצאות קיימות לרוב ואף נעזר בצוותי עובדים ומפתחים אחרים, הרי שמי שהוסיף את פונקציית השאיבה האחידה למנדפים היה דווקא מר ג'ון ובר, ששידרג את ההמצאה בצורה משמעותית, והפך את המנדף למשהו דומה יותר למה שהוא כיום.
סוגי מנדפים:
באמת שקצרה היריעה מלהכיל את כל סוגי המנדפים בפירוט מלא, וחשוב לזכור כי בסופו של דבר יש להשאיר את הבחירה וההתקנה של המנדף שלכם למומחים לדבר. אתם יודעים את אופי החומרים עימם אתם עובדים, אך המומחים במנדפים יודעים גם את זה וגם את הטכנולוגיה המתאימה לסלק את החומרים הללו מהאזור, בצורה הבטוחה והנכונה ביותר, גם עבורכם וגם עבור העולם.
מנדף כימי מודרני הוא כלי שעומד בתקנים מחמירים. התקן הישראלי מעמיד דרישות מאוד ברורות וחריפות, ובצדק – מדובר בהתעסקות עם חומרים מסוכנים, לנו ולסביבה כאחד. מנדפים מפוליפרופילן או ממתכת, קבועים או ניידים, משולבי זרימה למינארית או לא, ואולי בכלל מנדף ביולוגי – כל זה בשיחה שלכם עם מומחה.